<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן נ"ו</h1>
<h2>דף מא.</h2>
ויש שהתירו לצלות הבשר המבושל מע"ש כנגד המדורה שיצטמק כעין צלי דאין צלייה אחר בישול. ומביאין ראי' מפסח שאמרו בפסח שני שאם בשלוהו ואח"כ צלוהו פסול שאין זה צלי אש כיון שנתבשל מעיקרא. ויש דוחין זאת הראיה ואומרים שאין טעם בפסח משום דאין צליה אחר בישול שהרי אם צלהו ואחר כך בשלו פסול ואע"פי שהיינו יכולים לומר דאין בישול אחר צלייה אלא מקראי יתירי דרשינן הכי אבל המחמיר בענין זה תבא עליו ברכה והר"פ ז"ל כתב ג' מחלוקות בדבר כל דבר לח וצלול יש בשול אחר בשול ובענין יבש אם ענין ראשון ושני דרך אפיה וצליה והני אין אפיה אחר אפיה ואין צלייה אחר צלייה. אבל כשענין ראשון דרך אפיה וצליה והשני בבשול תוך מים או יין אומר הר"י שיש בישול אחר אפייה וצלייה דומיא דההיא דזבחים דאמר דאין יוצאין במצה מבושלת אע"פי שלא נימוחה שהבישול מבטל האפי' ולפי זה מותר להניח צלי או בשר מבושל סמוך לאש כדי לחמם אעפ"י שמחממן כל שהיד סולדת בו. ויש אוסרין ולא נראה כי אין לאסור אלא היכא שמבשל במים או ביין.
